#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פז. באלו אופנים כתבו התוס' הלכה למעשה להסתפר מעובד כוכבים?<br>	"כתבו התוס' (ד""ה המסתפר) שבתער מותר רק ברואה במראה ואפילו ברשות הרבים ובמספרים מותר אם יש עמו אחר."	עבודה זרה תוס' כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. מדוע יש לאסור סתם יינם גם משום בנותיהן וגם משום יין נסך? 	"כתבו התוס' (ד""ה יין) דעיקר גזרה דסתם יינם משום בנותיהן הוא, אמנם מטעם זה לא היו אוסרי ם אותו בהנאה וכמו שלא אסרו בפיתם ובשמנם אולם כיון שדומה ליין נסך גמור אסרוהו בהנאה כמו הו <sup>כז</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כז.  והוסיף הר""ן שאם לא היינו אוסרים אותו כי אם בשתיה הרואים סבורים לומר שמשום נסוך נאסר ויבואו להתיר אף יין נסך בהנאה. והקשה א""כ גזירת בנותיהם למה לי ותירץ רבי נו שמואל דיין שנתנסך לעבודת כוכבים מיעוטא היא ולמיעוטא לא חיישינן, והרמב""ן תירץ דלשמא נתנסך לא חיישינן שאם היה מנסכו לא היה מוכרו ולא היה נותנו לישראל.</span>"	עבודה זרה תוס' כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פט. אלו שלש הלכות נלמדו בעגלה ערופה מכך שכפרה כתיב בה כקדשים? 	"כתבו התוס' (ד""ה כפרה) שלמדו מקדשים שנאסרת בהנאה אף מחיים, שאינה אלא ביום ושטריפות פוסל בה."	עבודה זרה תוס' כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. האם מותר חומץ שלנו במגע עובד כוכבים ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה אי) שרבינו משולם התירו כיון שנאמר בגמ' שאינם מנסכים חומץ ור""ת אסר כיון שאין אנו בקיאים מתי קרוי יין ומתי קרוי חומץ <sup>כח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כח.  ובר""ן כתב שר""ת היה מורה איסור לחומץ שלנו שנגע בו עכו""ם עד שנים עשר חודש משום שישנו חומץ ששותים אותו רוב האנשים.</span>"	עבודה זרה תוס' כט:		
